האם זו בעיית שרשרת אספקה ​​או בעיית הפד?

Is it a supply chain problem or the Fed’s problem?

נראה שכולם מדברים על בעיות בשרשרת האספקה: ממלחמות באוקראינה ועד התפרצויות Covid-19 בסין. נראה כי התקלה טמונה תמיד בצד "אוטוקרטי" של העולם. אבל האם זה באמת?

 

כדי להבין סוגיה זו, עלינו לחלק את ההסברים האפשריים של האינפלציה לשתי קטגוריות: אפשרות אחת היא שההיצע בעולם הולך ופוחת (למשל דחיפת היצע) והאפשרות האחרת היא שהביקוש בעולם הולך וגדל (A.K.A. משיכת הביקוש).

 

בצד האספקה, מלחמות באוקראינה מקטינות את ההיצע המצטבר באוקראינה בוודאות, אך בהחלט לא את ההיצע ברוסיה. מרבית האספקה ​​הרוסית מופנית רק - לסין, הודו, וייטנאם ומדינות מתפתחות אחרות, מה שעשוי לייצב את המחירים בדרום העולמי. כלכלת רוסיה צפויה לצמוח 3.7% ברבעון הראשון של 2022 (טרם מאומת). Covid-19 מגיפת הפסקת אזורים מסוימים בסין ויצרו לחצים חברתיים בערים מסוימות במזרח סין, והרסו את כלכלת השירותים החדשה של ריבאונד, אך תפוקת הייצור נשארה ברובה שלמה, מה שלא תורם לחלק גדול מהנושא "שרשרת האספקה" שכל מיינסטרים מדיה ומנכ"ל מדברים על (או מאשימים את הבעיות שלהם).

 

אבל אנשים במדינות מתפתחות רבות דורשים שינוי ממשל בגלל האינפלציה המרקיעה שחקים - משהו חייב להיות לא בסדר, נכון?

 

כן. בואו נסתכל על הצד הביקוש של המשוואה. במהלך המגיפה, הפד הדפיס סכום גדול של טריליוני דולרים של כסף מסוק - כסף שהולך ישירות לכיסי האזרחים האמריקאים. הכסף נכנס לשני מקומות: הוצאות אישיות וספקולציות בשוק המניות אשר בתורו הופכות להוצאות עסקיות. טריליוני דולרים, יחד עם ריביות כמעט אפסיות, הגדילו באופן אקספוננציאלי את הביקוש המצטבר של ארה"ב - הכלכלה הגדולה בעולם, ומוצצת את משאבי העולם כולל מזון וסחורות מכל העולם לאדמת ארה"ב. הגידול הפתאומי הזה בביקוש המצטבר של העולם פגע בשרשרת האספקה ​​כמו גל הלם - מותח קווי המתנה בלוס אנג'לס פורט מיילס אחרי מיילס והעלה את השכר האמריקני כמו שלא היה מעולם. האחרון הפך לכל נקודות השיחה של ממשל ביידן.

 

אבל יש מלכוד. אינפלציה של ביקוש-משיכה תכה שכר בהיעדר גידול בפריון. על ידי אימוץ שיטה זו של לחימה במגפה, ארה"ב דוחפת עוד יותר את מחיר הסחורות המיוצרות בארה"ב ללא שיפורים איכותיים. זו הסיבה שאתה רואה את מספר הכותרת מאתמול כי התוצר האמריקני נדבק ב -1.4%, מונע על ידי התכווצות ייצוא נטו של 3.2%.

 

מה הלאה? הפד ימשיך ככל הנראה על העלאות תעריף אגרסיביות, וכתוצאה מכך זורם הון בינלאומי לארה"ב לקידום חוזק הדולר האמריקני ולהפחית את הביקוש המצטבר בארה"ב. זה בהחלט פותר את סוגיית הביקוש אך ברור שלא יפתור את נושא מאזן הסחר השלילי בטווח הקצר. איננו כלכלנים מקצועיים בכלכלת ארה"ב ותאגידים המופיעים במניות, אך אנו מאמינים כי ככל הנראה הם יתמודדו עם רוח ראש חזקה ברבעים הקרובים מסיבה זו.

 

מה עם שאר העולם? כמו מה שדיברנו בפרק האחרון, מדינה רבים תתמודד עם מחסור באוכל וסחורות, וכתוצאה מכך תהפוכות פוליטיות בכל רחבי העולם. במיוחד עבור אותן מדינות המנהלות מטבע לא-בינלאומי, ובמקביל מנהלות גירעונות סחר נטו, מזבלה במטבע מקומי, דולר חזק יותר והגידול הפתאומי בכוח הקנייה בארה"ב, יעלה על האנשים במדינות אלה, וישאיר אותם בלי אוכל לאכול.


Leave a comment

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.